תגובות

דיאלוג עם החכמה — 6 תגובות

  1. ראיתי משהוא דומה בסרט, מטלטל מאוד, זה פרוג'קטור לא פנס מאיר, אך לטובה

  2. אני מבינה את הבחירה החופשית שהעניק לנו האל..את "מגרש המשחקים"שבנה לנו.תודה רבה..נכון אנחנו לא בובות על חוט כי זו לא היתה כוונתו שנהיה,אבל מה עכשיו? האל יושב על כסאו המפואר עם קערת פופקורן וצופה בנו?ההצגה הטובה בעולם…5 כוכבים…במה מתבטאת גדולתו עכשיו אחרי ה"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ואת האדם". אם אני ילדתו היכן מתבטאת אהבתו אלי? עזבי, זו שאלה רטורית, אינך צריכה להשיב לי תודה שהקשבת…

    • לאה אהובה,
      תודה על תגובתך. עצם זה שזה עורר מחשבה, רגש, תגובה משמע שדיאלוג זה הדהד ונגע. אכן, את מעלה שאלה חשובה שבהחלט מעוררת מחשבה. אני לא חושבת שישנה תשובה אחת לשאלה זו.
      למיטב הבנתי כרגע, וזה תמיד כרגע כי זה יכול גם להשתנות ברגע, האל מצוי גם בכל אחד מאתנו. אנו ניצוצות האל. הוא גם השלם וגם החלקים שמשתתפים "במשחק". הוא גם הדרך וגם התוצאה. הוא גם האחד וגם הבחירה. הוא גם הצופה וגם המשתתף. ואם הוא כזה, גם אנו כאלה.
      הדרך שאנו עושים הוא לחוות ידיעה זו שאנו הכול. כאן נכנסת זכות הבחירה. מעצם מהותה הכול אפשרי. כפי שכתבתי בספרי, אם אתן לבני בחירה בין חטיף בריאות לבין ממתק והוא בוחר בממתק, האם יש לי זכות להאשים אותו על בחירתו? מה גם שאני זו שנתתי לו את הבחירה ואני זו שגם מצויה בבני שבחר בממתק (הרי כולנו אחד). אני בוחרת כרגע לראות שהאל שנמצא בכול אפשר לנו, ולעצמו דרכנו, מתוך בחירה חופשית, לטוב ולרע, לחוות את כל שלל האפשרויות ודרכן ללמוד להכיר את המהות האלוהית שהננו.
      קצת פילוסופיה רוחנית שאין בה תשובה של נכון או לא נכון. יש בה רק למידה והתבוננות, שבה כל אחד בוחר, על פי התדר שבה הוא חווה את עצמו, את דרכו.

הגיבי

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגדלת טקסט
ניגודיות