דיאלוג עם החכמה

 מתוך הסרט "הבקתה"

דרמת פנטזיה - סאם, נשוי ואב לשלושה ילדים, מנהל חיי שגרה ומשפחה חמים ואוהבים, עד שיום אחד בתו הקטנה מיסי נרצחת על ידי פושע נתעב. הוא טובע בצער הכאב והאשמה. יום אחד הוא מקבל מכתב מסתורי הקורא לו לפגוש את אלוהים, במקום בו היא נרצחה. בין שלל השיחות המתקיימות במרחב זה, הוא פוגש את החכמה ומנהל איתה דיאלוג:

סאם: מי את?

חכמה: אני החכמה. אתה מבין למה אתה כאן?

סאם: לא ממש.

חכמה: היום הוא יום רציני עם השלכות רציניות. אתה כאן למשפט.

סאם: משפט? הם אמרו שאני לא מת.

חכמה: אתה לא מת.

סאם: אז מה זה?

חכמה: אתה לא מאמין שהאל טוב?

סאם: האם מיסי היא ילדתו?

חכמה: כמובן.

סאם: אז לא. אני חושב שאל לא אוהב כל כך את ילדיו.

חכמה: אם זה מה שאתה מאמין.... בוא שב על הכיסא.

סאם: את יכולה לשפוט אותי משם.

חכמה: לשפוט אותך? אתה רוצה להודות במשהו?

סאם: את יודעת מה עשיתי.

חכמה: כן, אבל אתה לא זה שעומד למשפט. היום אתה השופט.

סאם: מה?

חכמה: למה אתה מופתע? אתה מבלה את חייך כשאתה שופט כמעט את כולם וכל דבר, את המעשים והמניעים שלהם. כאילו שאתה יכול בכלל להכיר אותם. אתה שופט בחיפזון רק על-פי צבע עורו של האדם, הבגדים שלהם, שפת הגוף שלהם. אין ספק שאתה מומחה בעל ניסיון. בוא תשב.

סאם: מתיישב על הכיסא. את מי אני אמור לשפוט?

חכמה: מוכרחים להיות לפחות כמה אשמים בכל הכאב והסבל בעולם נכון?

סאם: נכון.

חכמה: מה עם האנוכיים? החמדנים? אלה שפוגעים באחרים? רוצחים? סוחרי סמים? טרוריסטים? האם אלה אשמים?

סאם: כן.

חכמה: (מקרינה לו חזיון מתקופת ילדותו בו אביו מכה את אמו ואותו). מה עם גברים שמרביצים לרעיותיהם או לבניהם כדי להקל את הסבל של עצמם?

סאם: (עולה אצלו תחושת כואב) בואי לא נעשה את זה.

חכמה: צריכים לשפוט את האיש הזה (אביו של סאם)?

סאם: כן

חכמה: (מראה לו חיזיון נוסף של ילד אחר מוכה ומפחד) ומה עם הילד הזה? מה אתו? תשפוט גם אותו?

סאם: הוא רק ילד.

חכמה: אבל כבר שפטת אותו. הילד הזה הוא אביך.

סאם: מופתע ביותר ומראה שקשה לו ושותק.

חכמה: (מראה לו עכשיו חזיון של האיש שחטף את בתו) כעת... מה לגבי האיש שפוגע בילדות תמימות? האיש הזה אשם?

סאם: הייתי שולח אותו לגיהנום.

חכמה: ומה עם אביו של האיש הזה, האיש שגרם לו להיות מפלצת סוטה?

סאם: גם אותו.

חכמה: איך אתה יכול לעצור שם? האין מורשת השברון מגיעה עד אדם (האדם הראשון)? ומה לגבי האל? האם הוא לא אשם? הוא התחיל את כל זה. בייחוד אם הוא ידע מה תהיה התוצאה.

סאם: את רוצה שאגיד את זה? בהחלט! האל אשם.

חכמה: אם כל כך קל לך לשפוט את האל, עליך לשפוט ולבחור עכשיו את אחד מהילדים שלך. אחד שיבלה את הנצח בשמיים והשני שילך לגיהנום.

סאם:  אני לא יכול לעשות....

חכמה: מה אתה לא יכול לעשות? אני רק מבקשת ממך שתעשה משהו שאתה מאמין שהאל עושה. אז, מי ילך לגיהנום? תוכל לבחור בקייט (הבת שלך). היא אמרה דברים פוגעניים מאוד. היא מרחיקה אותך. אתה אפילו לא בטוח שהיא עדיין אוהבת אותך.  או שתוכל לבחור בג'וש (הבן שלך). הוא לא צייתן, הוא חומק החוצה. משקר לך. סאם, תבחר עכשיו.

סאם: (מראה סימני קושי) אני לא רוצה לעשות את זה יותר. אני לא יכול לעשות את זה.

חכמה: מה אתה לא יכול לעשות?

סאם: אני לא יכול. לא אעשה את זה.

חכמה: אתה מוכרח.

סאם: את יודעת מה? זה לא הוגן.

חכמה:  אתה מוכרח.

סאם:  (נסער) זה לא הוגן. אני לא יכול. קחי אותי. אני אלך במקומם. אני אמלא את מקומם. קחי אותי. אני אלך במקומם. תניחי לילדים שלי וקחי אותי.

חכמה: סאם, שפטת עכשיו את ילדיך כראויים לאהבה, גם אם זה היה עולה לך בכול. אז עכשיו אתה מכיר את ליבו של האל. (האל, הבורא אוהב ללא שיפוט את כל ברואיו, את כל ילדיו באשר הם ובאשר בחירותיהם).

סאם: אני לא יכול להבין איך האל יכול לאהוב את מיסי ולגרום לה זוועה גדולה כל כך? היא הייתה חפה מפשע.

חכמה: אני יודעת.

סאם: האם הוא השתמש בה כדי להעניש אותי? כי זה לא הוגן וזה לא הגיע לה. זה לא הגיע לאשתי וילדיי. אולי זה הגיע לי כי את יודעת שאני...

חכמה: האם זה באמת האל שלך סאם? לא פלא שאתה טובע בעצב גדול. האל לא כזה. זה לא היה מעשה ידי האל.

סאם: הוא לא עצר את זה.

חכמה: הוא לא עוצר הרבה דברים שגורמים לו כאב. מה שקרה למיסי היה מעשה ידי הרוע, ואיש בעולמך לא חסין מפני זה. אתה רוצה הבטחה לחיים חופשיים מכאב?

סאם: כן, כן.

חכמה: אין חיים כאלה. כל עוד יש רצון אחר ביקום הזה, שחופשי לא ללכת בעקבות האל, הרוע יכול למצוא את דרכו פנימה.

סאם:  מוכרחה להיות דרך טובה יותר.

חכמה: היא ישנה, אבל הדרך הטובה יותר כרוכה באמון.

סאם: אני לא רוצה להיות יותר השופט.

סאם אח"כ נפגש עם האל ואומר:  הייתי די קשוח אתך, אני מצטער. לא היה לי מושג.

האל: זה בסדר. עכשיו אתה מבין. אני יכול לעשות דברים טובים יותר מאסונות איומים, אבל אין זה אומר שאני מארגן את האסונות...

מאוד ממליצה לראות את כל הסרט המרגש הזה, שמכיל עוד דיאלוגים נפלאים ומרחיבי תודעה ולב. כולל הבנה שלבחירה להזיק ולהרע מתלווים הקארמה והתיקון שבאים לעזור, לאותו אדם שבחר להזיק, לעשות יותר טוב מהאסון.

אמנם יש בסרט מוטיבים הלקוחים מעולם הנצרות, אך הסתכלו מעבר לזה כהבנות הקשורות לבריאה, לתודעה גבוהה של הכרה והתפתחות.

הסרט מאוד ריגש אותי ודיאלוג זה במיוחד.

איך דיאלוג זה השפיע עליכם? אשמח לשיתופים.

ברכות של אור,

רלי

​